1/9

שלום לך, זהו בוודאי רגע קשה בשבילך, ואנחנו כאן לסייע בתהליך, בייעוץ ובעריכת הטקס המתאים. הליווי של ״יהדות חילונית״ יתמוך בך אף בפתרון דילמות רגישות המתעוררות ברגעים אלה.

 

צרו קשר

בתרבות היהודית נהוגים טקסי אבלות וזכרון שונים כגון:

  • "לוויה" - טקס הקבורה.

  • "שבעה" - ימי אבל בבית המשפחה במהלך כשבוע מיום הקבורה.

  • "שלושים" - במהלך חודש ראשון מיום הקבורה.

  • "שנת האבל הראשונה" - בעיקר במות אדם קרוב.

  • "יום זכרון" אישי - יש הנוהגים להשתמש בביטוי היידישאי "יארצייט" ויש המכנים אותו בביטוי הפרסי נחלה או סאל. יש הנוהגים לציינו ביום השנה למותו של אדם לפי התאריך העברי, או הלועזי ויש הנוהגים לערוך טקס זיכרון אישי דווקא בבית, בחיק המשפחה, ביום הולדתו של הנפטר, טקס שחוגג את חייו בשילוב צער הפרידה.

 

הרבנים/רבות שלנו מנוסים בליווי רגיש, מקצועי ומכבד בתהליך

שיותאם עבורכם, ועורכים טקסי אבלות לסוגיהם ברחבי הארץ.

יש לך בוודאי שאלות רבות, כמו:

  • מהו טקס קבורה חילוני?

  • מה עושים בשבעה חילונית?

  • מה לעשות במהלך השנה הראשונה למות אדם קרוב?

  • מהו קדיש? מהו קדיש חילוני?

  • איך אני יכול/ה לערוך לוויה חילונית בבית קברות רגיל?

  • מי יכול לעזור לי לערוך טקס אבלות?

רכזנו עבורכם את כל התשובות לשאלות אלו ולשאלות נוספות

כאן תמצאו תשובות לשאלותיכם בנושא טקסי אבלות. התשובות נכתבו ע"י רבני "יהדות חילונית" (בוגרי "תמורה יהדות ישראלית") ומשקפות מגוון דעות וגישות של א/נשים מלומדים שגיבשו את תפיסת עולמם במהלך שנות לימוד רבות ונסיון מקצועי עשיר.

מה זו הלוויה חילונית?


טקס הלוויה היהודי חילוני, מעניק הזדמנות שוויונית לכל משפחה להיפרד מהיקר/ה לה בדרכה. אנו מציעים לכם טקסים אישיים משמעותיים וערכיים ההולמים את השקפת עולמכם ואורח חייכם. עורכי/ות הטקסים שלנו יקשיבו לרצונותיכם, ילוו אתכם במקצועיות ורגישות, בגיבוש הטקס המותאם לכם בהשראת מנהגי האבלות העתיקים והחדשים. נסייע לכם בבחירת קטעי קריאה, שירה ו/או מוזיקה כלבבכם, כל אחת ואחד יוכלו לשאת הספד ולומר "קדיש" דתי ו/או חילוני כרצונכם. המקורות לטקס הם רבים ומגוונים, הן של יוצרות ויוצרים מוכרים בתרבותנו והן כאלה שכתבנו בעצמנו כחלק מעבודתנו המקצועית השמה דגש רב על פיתוח לב רגיש וכתיבה מותאמת. עורכי הטקסים של "יהדות חילונית" ינחו בבית העלמין טקס הלוויה יהודי ישראלי, מכבד, שיהפוך לזיכרון משמעותי בלב האבלים. הטקס יוכל להוות תשתית לטקסי זכרון משפחתיים כגון טקסי העליה לקבר בתום ה"שבעה" וה"שלושים" וטקסי הזכרון השנתיים האישיים כגון: "יאר-צייט", "נחלה" או "סאל".




מהי קבורה אזרחית?


מזה שנים מוצע לקבוע כי בתי הקברות יהיו בתי קברות אזרחיים, תוך הקצאת קרקע לקבורה דתית, על מנת לאפשר לכל אדם להיקבר על פי דתו ואמונתו. לצערנו, זה אינו המצב בפועל. בשנת 1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית. החוק קובע כי לכל אדם זכות להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי (המוגדר כבית עלמין אזרחי שהקבורה בו תיעשה על פי השקפתו האישית של כל אדם).
למרות שהחוק קבע כי בתי עלמין כאלה יהיו באזורים שונים בארץ, ולמרות שחלף למעלה מעשור מאז נחקק, מעטים מאוד בתי עלמין כאלה.




מהי "שבעה"?


"שבעה" הם שבעת ימי האבל הנהוגים לאחר קבורת מות קרוב/ה. "שבעה" מוגדרת בחוק הישראלי כימי חופש לו זכאי אדם במקרה של מות קרוב. בחוק הישראלי: חלה חובה על כלל המעבידים במשק לשלם לעובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואשר אינו עובד באותם ימים, לשלם את שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם. זהו מנהג יהודי-ישראלי רווח גם בקרב חילונים רבים: מיד אחרי הקבורה מתכנסים האבלים בבית הנפטר/ת ו/או קרוביו, וכך מתחילה למעשה ה"שבעה".




מה עושים בשבעה חילונית?


יש חשיבות רבה לשותפות ולניחום קרובי הנפטר למרות שלפעמים נדמה שנוכחותם המתמדת של המנחמים מכבידה מעט עליהם, מסתבר שדוקא באופן זה מקלים על תחושת האובדן הראשונית. נהוג לסיים את תקופת השבעה בבוקר היום השביעי שלאחר הקבורה, בעליה לקבר הנפטר/ת. במהלך השבעה נהוג להביא כיבוד ואף ארוחות למתאבלים שיהיו חופשיים ממטלות היומיום. יש העוסקים גם בתכנים שונים כגון: העלאת זכרונות באמצעות אלבומי תמונות של הנפטר/ת ומשפחתו/ה הפזורים במקום ההתכנסות, לימוד טקסטים שונים מהתנ"ך, כתבי חז"ל ומשוררים בני זמננו, שירה משותפת ועוד. אם אתם חפצים בסיוע תוכלו לפנות אלינו.




מה מקור מנהג ה"שבעה"?


המנהג ל"שבת שבעה" נפוץ בחברה הישראלית כמוסכמה חברתית. מקורו ברגש האנושי של צער על אובדן מטלטל וצורך פסיכולוגי עמוק להתנחם בעזרת קרובים ואהובים. בהקשר תרבותי יהודי כמו במקרים רבים, המקור הוא מקראי, כאמור בתנ"ך מוזכרים מנהגי אבלות הכוללים פרק זמן של שבעה ימים למשל: "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו... וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. (בראשית נ', ז'-י'). בהמשך התפתחו מנהגים שונים בהתאם לאורח החיים ותפיסת עולמם של מנהיגי הקהילה והאבלים עצמם. לסיוע בעריכת אירועי לימוד מתאימים לתקופת השבעה פנו אלינו.




מה הם "השלושים"?


יש הנוהגים מנהגי אבלות במשך כל השנה הראשונה למות קרוב המשפחה ובמיוחד בחודש הראשון, "השלושים" אחרי הקבורה. רבים נוהגים לעלות לקבר הנפטר/ת בתום שלושים ימים אלה לגילוי מצבה (מעין טקס חנוכת המצבה). טקסי העליה לקבר הנערכים בסיום השלושים וביום השנה כוללים מעשי זכרון שונים ע"פ בחירת המתאבלים, כגון: הקראת טקסטים, קריאת אותיות נשמה, שירה, העלאת זכרונות, הנחת פרחים, עציצים, הדלקת נר ועוד. לסיוע בעריכת הטקסים פנו אלינו.




מה לעשות במהלך השנה הראשונה למות אדם קרוב? מהו "יום זכרון" אישי – בביטוי היידי "יארצייט" או בביטוי הפרסי "נחלה" או "סאל"?


יש הבוחרים/ות לציין את יום הזכרון לנפטר/ת ביום הולדתו בהסתמך על הרצון לחגוג את חייו/ה והישגיו וצער הפרידה, ולאו דווקא את יום מותו. יש הבוחרים לציין זאת ביום הפטירה, מהם שבוחרים בתאריך העברי ואחרים בלועזי. יש הנוהגים/ות להדליק נר נשמה לאורך אותה יממה, לעלות אל הקבר ולקיים לידו טקס קצר. יש הנוהגים להוסיף דרשה או לימוד קצר ו/ לקיים אזכרה בקהילה או בבית, יש המוסיפים לימוד תנ"ך באותו שבוע. לסיוע בעריכת טקס זכרון משמעותי פנו אלינו




מהו קדיש?


קדיש הוא טקסט הנאמר בהקשר למותו של אדם ו/או בסיום פרק לימוד או תפילה. יש קדיש דתי ויש קדיש חילוני. הקדיש הדתי: מקורו בעניית הציבור "אמן יהא שמיה רבא מבורך לעלם ולעלמי עלמיא" (ובעברית - "אמן, יהיה שמו הגדול (הכוונה לאלוהים) מבורך לעולם ולעולמי עולמים)" בסיום שמיעת לימוד תורה. הוראת- תורה הייתה קיימת בבתי- כנסת בזמן המקדש, ולאחר החורבן נשתרשה עניית "יהא שמיה" לאחריה. התנאים והאמוראים החשיבו עניית "יהא שמיה", ומכאן נוצר ה'קדיש', המזכה את הרבים בעניית "יהא שמיה". ה'קדיש' נכתב בארץ- ישראל בתקופה הביזנטית, שבה אמנם נאסרה קריאה והוראה של תושב"ע, אולם כתיבת פיוטים בעברית ובארמית פרחה. פיוט ה'קדיש' הביא לעניית "יהא שמיה", כאשר זו לא התאפשרה לאחר הוראת-תורה. הקדיש הדתי הוא נוסח יהודי בארמית, של המנון תהילה לאל. אמירת הקדיש מופיעה כקנונית לציבור לראשונה בתקופת-הגאונים, בארץ-ישראל ובבבל. אז נתמסדה אמירת 'קדיש' לאחר לימוד-תורה, ועל-ידי "שליח הציבור" לאחר 'צידוק-הדין' בלוויות – תוך זיכוי הרבים בעניית "יהא שמיה" כחלק מקבלת- הדין. בימי-הביניים החלה אמירת 'קדיש' על-ידי בנים אבלים בבתי- העלמין ובתפילות על מנת לזכות את הרבים בעניית "יהא שמיה" – ככפרה על ההורים שנפטרו. מסורות אלה החלו באשכנז והועברו לספרד, ומשם – לארץ- ישראל. בתחילת ימה"ב תפס הקדיש מקום בתפילות אבלים ואזכרות למתים, ועם עליית המיסטיקה היהודית במאות ה12-13 הפך המנהג לקרוא קדיש למת, נפוץ מאוד. במקורו נאמר הקדיש בסיום לימוד, ובהדרגה שולב בין התפילות בבית הכנסת ונאמר בסיום תפילות, פרקי תפילה ובסיום לימוד. רבים ורבות בוחרים לומר קדיש בהלוויות חילוניות. לסיוע בעריכת טקס הלוויה חילוני פנו אלינו.




מהו קדיש חילוני?


הקדיש החילוני הוא הספד טקסי או שיר קינה הנאמר בעברית בהקשר למותו/ה של האדם. הוא אינו שיר הלל לאל, אלא מתמקד בבני אדם ובמשמעות החיים. כך למשל, הקדיש החילוני יכול להתייחס לרגשות של קרובי המשפחה, לפרידה מהמת/ה, למחשבות על סיום החיים, החובה לזכור ועוד. הקדיש החילוני יכול להיות שיר של יוצר/ת ידוע/ה, או יצירה עצמאית. הוא חלק משמעותי בטקס ההלוויה ומאפשר ביטוי רגשות שונים כעצב, געגוע, פרידה, זכרון, הוקרה, כאב ועוד. כמובן שאפשר ורצוי להיעזר ברב/ה העורך את טקס ההלוויה לכתיבת הקדיש. דוגמא לקדיש מאת משורר הוא שירו של יהודה עמיחי "כך אתגדל וכך אתקדש" מתוך הספר "מאדם אתה ואל אדם תשוב": "בילדותי ידעתי מהי מחלה באדם,/הבנתי חיות חולות,/בבגרותי למדתי שגם עצים/ יכולים להיות חולים/ ולסבול בדומיה./ אני עוד אחיה להבין אבן חולה,/ סלע סובל, צור בצרה./ כך היקום יתעגל בי. דומם/ דומם מדבר והחי ידום/ זה מקומי/ מכך אתגדל וכך אתקדש". בתרבות היהודית ייחסו לקדיש חשיבות רבה ויצירות רבות נכתבו בהשראתו. למשל המלחין הנודע ליאונרד ברנשטיין כתב סימפוניה בשם, "קדיש" לתזמורת, מקהלה מעורבת, מקהלת ילדים, זמרת סופרן וקריין שלו תפקיד נרחב בסימפוניה. את הטקסט לסימפוניה כתב ברנשטיין בעצמו ובו ביטא בעזות רבה את הקונפליקט בין האל, האמונה ורוח האדם. דוגמא נוספת היא המחזה "קדיש" מאת המשורר היהודי-אמריקאי אלן גינסבורג. גינסברג עיבד לבמה את הפואמה המצמררת "קדיש" אותה כתב שלוש שנים לאחר מותה של אימו נעמי שסבלה ממחלת נפשית. לסיוע בעריכת טקס הלוויה חילוני פנו אלינו.





מה זו הלוויה חילונית?


טקס הלוויה היהודי חילוני, מעניק הזדמנות שוויונית לכל משפחה להיפרד מהיקר/ה לה בדרכה. אנו מציעים לכם טקסים אישיים משמעותיים וערכיים ההולמים את השקפת עולמכם ואורח חייכם. עורכי/ות הטקסים שלנו יקשיבו לרצונותיכם, ילוו אתכם במקצועיות ורגישות, בגיבוש הטקס המותאם לכם בהשראת מנהגי האבלות העתיקים והחדשים. נסייע לכם בבחירת קטעי קריאה, שירה ו/או מוזיקה כלבבכם, כל אחת ואחד יוכלו לשאת הספד ולומר "קדיש" דתי ו/או חילוני כרצונכם. המקורות לטקס הם רבים ומגוונים, הן של יוצרות ויוצרים מוכרים בתרבותנו והן כאלה שכתבנו בעצמנו כחלק מעבודתנו המקצועית השמה דגש רב על פיתוח לב רגיש וכתיבה מותאמת. עורכי הטקסים של "יהדות חילונית" ינחו בבית העלמין טקס הלוויה יהודי ישראלי, מכבד, שיהפוך לזיכרון משמעותי בלב האבלים. הטקס יוכל להוות תשתית לטקסי זכרון משפחתיים כגון טקסי העליה לקבר בתום ה"שבעה" וה"שלושים" וטקסי הזכרון השנתיים האישיים כגון: "יאר-צייט", "נחלה" או "סאל".




מהי קבורה אזרחית?


מזה שנים מוצע לקבוע כי בתי הקברות יהיו בתי קברות אזרחיים, תוך הקצאת קרקע לקבורה דתית, על מנת לאפשר לכל אדם להיקבר על פי דתו ואמונתו. לצערנו, זה אינו המצב בפועל. בשנת 1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית. החוק קובע כי לכל אדם זכות להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי (המוגדר כבית עלמין אזרחי שהקבורה בו תיעשה על פי השקפתו האישית של כל אדם).
למרות שהחוק קבע כי בתי עלמין כאלה יהיו באזורים שונים בארץ, ולמרות שחלף למעלה מעשור מאז נחקק, מעטים מאוד בתי עלמין כאלה.




מהי "שבעה"?


"שבעה" הם שבעת ימי האבל הנהוגים לאחר קבורת מות קרוב/ה. "שבעה" מוגדרת בחוק הישראלי כימי חופש לו זכאי אדם במקרה של מות קרוב. בחוק הישראלי: חלה חובה על כלל המעבידים במשק לשלם לעובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואשר אינו עובד באותם ימים, לשלם את שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם. זהו מנהג יהודי-ישראלי רווח גם בקרב חילונים רבים: מיד אחרי הקבורה מתכנסים האבלים בבית הנפטר/ת ו/או קרוביו, וכך מתחילה למעשה ה"שבעה".




מה עושים בשבעה חילונית?


יש חשיבות רבה לשותפות ולניחום קרובי הנפטר למרות שלפעמים נדמה שנוכחותם המתמדת של המנחמים מכבידה מעט עליהם, מסתבר שדוקא באופן זה מקלים על תחושת האובדן הראשונית. נהוג לסיים את תקופת השבעה בבוקר היום השביעי שלאחר הקבורה, בעליה לקבר הנפטר/ת. במהלך השבעה נהוג להביא כיבוד ואף ארוחות למתאבלים שיהיו חופשיים ממטלות היומיום. יש העוסקים גם בתכנים שונים כגון: העלאת זכרונות באמצעות אלבומי תמונות של הנפטר/ת ומשפחתו/ה הפזורים במקום ההתכנסות, לימוד טקסטים שונים מהתנ"ך, כתבי חז"ל ומשוררים בני זמננו, שירה משותפת ועוד. אם אתם חפצים בסיוע תוכלו לפנות אלינו.




מה מקור מנהג ה"שבעה"?


המנהג ל"שבת שבעה" נפוץ בחברה הישראלית כמוסכמה חברתית. מקורו ברגש האנושי של צער על אובדן מטלטל וצורך פסיכולוגי עמוק להתנחם בעזרת קרובים ואהובים. בהקשר תרבותי יהודי כמו במקרים רבים, המקור הוא מקראי, כאמור בתנ"ך מוזכרים מנהגי אבלות הכוללים פרק זמן של שבעה ימים למשל: "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו... וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. (בראשית נ', ז'-י'). בהמשך התפתחו מנהגים שונים בהתאם לאורח החיים ותפיסת עולמם של מנהיגי הקהילה והאבלים עצמם. לסיוע בעריכת אירועי לימוד מתאימים לתקופת השבעה פנו אלינו.




מה הם "השלושים"?


יש הנוהגים מנהגי אבלות במשך כל השנה הראשונה למות קרוב המשפחה ובמיוחד בחודש הראשון, "השלושים" אחרי הקבורה. רבים נוהגים לעלות לקבר הנפטר/ת בתום שלושים ימים אלה לגילוי מצבה (מעין טקס חנוכת המצבה). טקסי העליה לקבר הנערכים בסיום השלושים וביום השנה כוללים מעשי זכרון שונים ע"פ בחירת המתאבלים, כגון: הקראת טקסטים, קריאת אותיות נשמה, שירה, העלאת זכרונות, הנחת פרחים, עציצים, הדלקת נר ועוד. לסיוע בעריכת הטקסים פנו אלינו.




מה לעשות במהלך השנה הראשונה למות אדם קרוב? מהו "יום זכרון" אישי – בביטוי היידי "יארצייט" או בביטוי הפרסי "נחלה" או "סאל"?


יש הבוחרים/ות לציין את יום הזכרון לנפטר/ת ביום הולדתו בהסתמך על הרצון לחגוג את חייו/ה והישגיו וצער הפרידה, ולאו דווקא את יום מותו. יש הבוחרים לציין זאת ביום הפטירה, מהם שבוחרים בתאריך העברי ואחרים בלועזי. יש הנוהגים/ות להדליק נר נשמה לאורך אותה יממה, לעלות אל הקבר ולקיים לידו טקס קצר. יש הנוהגים להוסיף דרשה או לימוד קצר ו/ לקיים אזכרה בקהילה או בבית, יש המוסיפים לימוד תנ"ך באותו שבוע. לסיוע בעריכת טקס זכרון משמעותי פנו אלינו




מהו קדיש?


קדיש הוא טקסט הנאמר בהקשר למותו של אדם ו/או בסיום פרק לימוד או תפילה. יש קדיש דתי ויש קדיש חילוני. הקדיש הדתי: מקורו בעניית הציבור "אמן יהא שמיה רבא מבורך לעלם ולעלמי עלמיא" (ובעברית - "אמן, יהיה שמו הגדול (הכוונה לאלוהים) מבורך לעולם ולעולמי עולמים)" בסיום שמיעת לימוד תורה. הוראת- תורה הייתה קיימת בבתי- כנסת בזמן המקדש, ולאחר החורבן נשתרשה עניית "יהא שמיה" לאחריה. התנאים והאמוראים החשיבו עניית "יהא שמיה", ומכאן נוצר ה'קדיש', המזכה את הרבים בעניית "יהא שמיה". ה'קדיש' נכתב בארץ- ישראל בתקופה הביזנטית, שבה אמנם נאסרה קריאה והוראה של תושב"ע, אולם כתיבת פיוטים בעברית ובארמית פרחה. פיוט ה'קדיש' הביא לעניית "יהא שמיה", כאשר זו לא התאפשרה לאחר הוראת-תורה. הקדיש הדתי הוא נוסח יהודי בארמית, של המנון תהילה לאל. אמירת הקדיש מופיעה כקנונית לציבור לראשונה בתקופת-הגאונים, בארץ-ישראל ובבבל. אז נתמסדה אמירת 'קדיש' לאחר לימוד-תורה, ועל-ידי "שליח הציבור" לאחר 'צידוק-הדין' בלוויות – תוך זיכוי הרבים בעניית "יהא שמיה" כחלק מקבלת- הדין. בימי-הביניים החלה אמירת 'קדיש' על-ידי בנים אבלים בבתי- העלמין ובתפילות על מנת לזכות את הרבים בעניית "יהא שמיה" – ככפרה על ההורים שנפטרו. מסורות אלה החלו באשכנז והועברו לספרד, ומשם – לארץ- ישראל. בתחילת ימה"ב תפס הקדיש מקום בתפילות אבלים ואזכרות למתים, ועם עליית המיסטיקה היהודית במאות ה12-13 הפך המנהג לקרוא קדיש למת, נפוץ מאוד. במקורו נאמר הקדיש בסיום לימוד, ובהדרגה שולב בין התפילות בבית הכנסת ונאמר בסיום תפילות, פרקי תפילה ובסיום לימוד. רבים ורבות בוחרים לומר קדיש בהלוויות חילוניות. לסיוע בעריכת טקס הלוויה חילוני פנו אלינו.




מהו קדיש חילוני?


הקדיש החילוני הוא הספד טקסי או שיר קינה הנאמר בעברית בהקשר למותו/ה של האדם. הוא אינו שיר הלל לאל, אלא מתמקד בבני אדם ובמשמעות החיים. כך למשל, הקדיש החילוני יכול להתייחס לרגשות של קרובי המשפחה, לפרידה מהמת/ה, למחשבות על סיום החיים, החובה לזכור ועוד. הקדיש החילוני יכול להיות שיר של יוצר/ת ידוע/ה, או יצירה עצמאית. הוא חלק משמעותי בטקס ההלוויה ומאפשר ביטוי רגשות שונים כעצב, געגוע, פרידה, זכרון, הוקרה, כאב ועוד. כמובן שאפשר ורצוי להיעזר ברב/ה העורך את טקס ההלוויה לכתיבת הקדיש. דוגמא לקדיש מאת משורר הוא שירו של יהודה עמיחי "כך אתגדל וכך אתקדש" מתוך הספר "מאדם אתה ואל אדם תשוב": "בילדותי ידעתי מהי מחלה באדם,/הבנתי חיות חולות,/בבגרותי למדתי שגם עצים/ יכולים להיות חולים/ ולסבול בדומיה./ אני עוד אחיה להבין אבן חולה,/ סלע סובל, צור בצרה./ כך היקום יתעגל בי. דומם/ דומם מדבר והחי ידום/ זה מקומי/ מכך אתגדל וכך אתקדש". בתרבות היהודית ייחסו לקדיש חשיבות רבה ויצירות רבות נכתבו בהשראתו. למשל המלחין הנודע ליאונרד ברנשטיין כתב סימפוניה בשם, "קדיש" לתזמורת, מקהלה מעורבת, מקהלת ילדים, זמרת סופרן וקריין שלו תפקיד נרחב בסימפוניה. את הטקסט לסימפוניה כתב ברנשטיין בעצמו ובו ביטא בעזות רבה את הקונפליקט בין האל, האמונה ורוח האדם. דוגמא נוספת היא המחזה "קדיש" מאת המשורר היהודי-אמריקאי אלן גינסבורג. גינסברג עיבד לבמה את הפואמה המצמררת "קדיש" אותה כתב שלוש שנים לאחר מותה של אימו נעמי שסבלה ממחלת נפשית. לסיוע בעריכת טקס הלוויה חילוני פנו אלינו.





בנוסף למענה על שאלות אלו, אנו הכתובת בשבילכם להתאמת רב/ה שילווה אתכם בתהליך יצירת הטקס ועריכתו

טקסי אבלות

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או בקשת מידע בנושאי יהדות חילונית 

יהדות חילונית
  • YouTube - White Circle
  • Facebook - White Circle

@2018 by Ikan Maas