שנת תשפ"ה נפתחה בצל המלחמה. חגי תשרי עטופים במורכבות. כיצד נוכל לחגוג את ראש השנה ויום הכיפורים, חגים של תקווה ושל חשבון נפש, בעת שסביבנו מתרחשים אירועים אלה?
אנחנו צאצאי מסורת עשירה ומורכבת - רעיונית ומעשית. גישתנו הפלורליסטית וההומניסטית מאתגרת אותנו לבחור כיצד לנהוג באירועי תשרי. כיצד לפעול בהלימה לעקרונות, המנחים אותנו כיהודים חילונים הומניסטים בישראל.
אנחנו רוצים להציע לכם לבחור: להתבונן במגוון טקסים ומקורות ולבחור רעיונית ומעשית מה וכיצד להדגיש השנה.
הבחירה והרב גוניות נוכחת במסורות יהודיות עתיקות וחדשות. קחו למשל את ראש השנה ויום כיפור. שני חגים שאנו חווים אותם כמאוד שונים הם לאו דווקא כאלה. בד"כ אנחנו מתייחסים לראש השנה כאל חג שמח, המאופיין בארוחה חגיגית, תפוח בדבש, מלווה במסרים של תקווה וברכות לשנה טובה. ואילו ליום כיפור אנחנו מייחסים בד"כ מסרים של חשבון נפש, סליחה וכפרה.
אבל למעשה שני האירועים נוכחים בתרבות היהודית גם כחג וגם כמועד. ראש השנה, מצד אחד, הוא אכן יום של שמחה וחגיגה, משולב במאכלים טובים, בברכות ותקוות לשיפור. אבל מצד שני יש הרואים בו יום דין – בו אלוהים בוחן כל אדם ומכריע את דינו.
גם יום הכיפורים מאופיין בכפל משמעות. מצד אחד הוא יום של כפרה וסליחה, יום המאופיין בעינוי נפש. ראו בויקרא כ"ג "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה ה'". מצד אחר יום כיפורים מתואר ע"י חז"ל כ"יום טוב" בדומה לחג האהבה ט"ו באב: כפי שכתוב במשנה "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים" (משנה תענית ד':ח'), כלומר המגוון המסורתי מאפשר לכם בחירה. 
בעוד המגוון המסורתי, המושתת על לוח השנה העברי, מאפשר לכם בחירה, המציאות הישראלית הנעה בגלגל הזמן העולמי עפ לוח השנה הגריגוריאני הוסיפה לנו השנה אתגר נוסף.
אירועי הרצח והחטיפות של ה-7 באוקטובר, העמידו את הזמן מלכת, עצרו את שעון הלוח הלועזי והעברי באותו יום, למרות שזו הייתה שמחת תורה, שהיה לבלתי רלוונטי. האירועים הטראומטיים שפקדו אותנו השפיעו עמוקות על חיינו, והם מעמידים אותנו בפני אתגרים חדשים. הבחירה כיצד להתייחס לאירועים אלו, כיצד לשלב אותם בחיינו, היא שלנו, כמובן. 
השנה מפגש הלוח העברי עם הלוח הלועזי באירוע טראומטי זה יוצר נקודת מפנה, ומזמין אותנו לבחון מחדש את תפיסת הזמן והחיים שלנו.
יש האומרים שזה לא הזמן לעסוק בהגות, בחזון, במצפן. אבל אנחנו, כמו אבותינו ואימהותינו, מאמינים, שגם עכשיו, "בתוך התקפת הדמים", יש להזכיר לעצמנו לשם מה אנו כאן. אפשר לבחור לציין "בזיכרון תרועה" את הטקסט המכונן, המדבר על ערכי החירות, הצדק והשלום. 
כיצד נוכל לשלב את הערכים הללו גם בעתות מלחמה?
חגי תשרי בצל המלחמה מזמינים אותנו לבחון מחדש את משמעות החיים והחג. על ידי בחירה מודעת של המסורות, הערכים והמעשים שלנו, נוכל למצוא משמעות וחוזק גם בתקופה קשה זו. מפגש הלוח העברי עם הלוח הלועזי ומגילת העצמאות מזמינים אותנו לחשוב על הזמן, על ההיסטוריה, על הזהות שלנו ועל המקום שלנו.
לשם כך הבאנו בפניכם תקוות, ברכות ותפילות חילוניות: טקסטים שכתבו רבנים חילונים הומניסטים המביעים תקווה, מחזקים אחווה, ומקדמים דברי נחמה. 
תוספים ולקטי מקורות: מהטקסט המכונן של מגילת העצמאות והצעות כיצד לשלבה, ועד מאמרים של יוזמות וארגונים שונים, המציעים מגוון קטעי עיון ושירה. 
תוכלו לבחור, כפי שעשו קודמינו, לעשות סדר ראש השנה מלא עם הגדה חילונית, המתבססת על גישה חילונית הומניסטית, הרואה באדם ריבון לחייו, חופשי ממצוות הדת, ומחויב לערכים הומניסטים כגון אלה, המנוסחים במגילת העצמאות.
אירועים ברוח חילונית: תוכלו להתרשם ממגוון טקסטים, המשלבים מסורות חז"ל, ומוסיפים עליהם שירים, סיפורים ומסרים חילונים הומניסטים. 
מאמרים: לאלה הרוצים להעמיק בתפיסת העולם החילונית הומניסטית ובביטויה בתשרי הבאנו בפניכם מספר מאמרים וסרטונים העוסקים בסוגיות אלה.
אנחנו שואפים לחזק את כל מי ששרד את אירועי ה7 באוקטובר, לתמוך במשפחות השכולות, לעזור כמיטב יכולתנו לפצועים ולמשפחותיהם ולתת גיבוי מלא למאבק לשחרור כל החטופות והחטופים. נמשיך לקדם ישראל דמוקרטית וליברלית לאור הכתוב במגילת העצמאות שלנו - למעננו ולמען הדורות הבאים. 
תוכלו גם לפנות אלינו, ואנחנו נשתדל לסייע לכם באמצעות רבנינו ועמיתינו בהקדם האפשרי. 
בברכת בריאות, חרות ושלום לכם וליקיריכם,

​

הרב סיון מלכין מס 

​

צור קשר עם יהדות חילונית

tmuraisrael@gmail.com